פסק-דין בתיק תא"מ 45769-12-10 - פסקדין

מבוא

1. בפניי תביעה כספית בסכום של 14,312 ש"ח, אשר הוגשה בסדר דין מהיר, בגין נזקים שנגרמו לרכבה של התובעת (להלן- "האוטובוס"), בתאונת דרכים שאירעה ביום 25 בפברואר 2010. התאונה האמורה הייתה תאונת שרשרת, שבה היו מעורבים שלושה כלי רכב: האוטובוס, הטויוטה שנסעה אחרי האוטובוס, והמאזדה שנסעה אחרי הטויוטה.
2. בכתב התביעה פורט סכום התביעה כדלהלן: סכום של  11,112 ש"ח, בגין נזק ישיר, סכום של 1,000 ש"ח, בגין ימי השבתה של האוטובוס, סכום של 1,200 ש"ח, בגין שכר טרחת שמאי, וכן סכום של 1,000 ש"ח, בגין עוגמת נפש.
3. בעקבות התאונה הגיש נתבע 3 לבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, כתב תביעה נגד התובעת, בת.ק. 5295-04-10 (להלן- "התביעה הקטנה"). בפסק הדין שניתן על ידי כב' השופט עאסי עבאס ביום 19 באוגוסט 2010, נדחתה התביעה.
4. במהלך הדיון שהתקיים בפני ביום 15 ביוני 2011, הגיעו באי כוח הצדדים להסכמה דיונית, לפיה ייתן בית המשפט את פסק דין על סמך החומר שהגישו הצדדים, כתחליף להשמעת ראיות, ובכלל זה, פרוטוקול הדיון בתביעה הקטנה ופסק הדין שניתן בה, תיק המשטרה הכולל את חומר החקירה בגין התאונה, ההודעות שמסרו הנהגים לחברות הביטוח וחוות דעת השמאי.

טענת התובעת

5.      בכתב התביעה טענה התובעת שהתאונה אירעה בשעה שהאוטובוס עצר עצירה מוחלטת ברחוב הרב פרדס. נטען שנתבע 1 לא שמר על מרחק סביר ולא בלם את רכבו (להלן- "הטויוטא"), ועל כן פגע בחלקו האחורי של האוטובוס, זאת לאחר שנהדף על ידי רכבו של הנתבע 3 (להלן- "המזדה"), אשר פגע בו מאחור.

6.      בטופס ההודעה על התאונה דיווח נהג האוטובוס כדלקמן: " ירדתי את רח' פרדס והצלחתי לעצור סמוך לתחנה לאחר שהחלקתי וייצבתי את האוטובוס. ומיד שמעתי בום חזק מחלק אחורי אני מכסא הנהג נזרקתי לעבר שמשת חזית וחזרתי חזרה עם גופי ומיד שוב בום חזק שוב נזרקתי מכסא הנהג ונזרקתי לעבר שמשת חזית..."

7.      התובעת טענה כי האחריות לתאונה רובצת על כתפי הנתבעים, וכראיה הצביע על כך שבעקבות התאונה הוגש נגד נתבע 1 כתב אישום, בגין אי שמירת מרחק ובגין גרימת תאונה.  אשר לנתבע 3, טענה התובעת, כי לאור פסק הדין שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות, קיים השתק פלוגתא לפיו נתבע 3 אף הוא אשם בתאונה.

טענת הנתבעים 1-2

8.      נתבעים 1 ו- 2 הכחישו את אחריותם לתאונה, וטענו שהתאונה אירעה בשל תנאי מזג האויר ששררו במקום. נטען שהאוטובוס החליק ונעמד בתחנה, תוך שהוא חוסם את נתיב נסיעת הטויוטה. עוד נטען שבשעה שנתבע 1 בלם את הטויוטה, בשל חסימת מסלול הנסיעה על ידי האוטובוס, הגיח לפתע מאחור רכב המזדה, פגע בטויוטה, והדפה לעבר האוטובוס.

טענת נתבע 3

9.      נתבע 3 תיאר בכתב ההגנה כי התאונה אירעה בעת שהאוטובוס עצר בפתאומיות באמצע הכביש. לטענתו החליקה הטויוטה על כתם שמן, ופגעה באוטובוס. רק לאחר מכן פגעה המאזדה בטויוטה.

10.  לכתב ההגנה צורפה הודעת נהגת המאזדה המפרטת את נסיבות התאונה. הנהגת תיארה כי התאונה אירעה לאחר שהאוטובוס עצר באמצע הכביש, הטויוטה החליקה ופגעה באוטובוס, ואז החליקה המאזדה עקב כתם שמן שהיה על הכביש ופגעה בטויוטה.

11.  לטענת נתבע 3, פסק הדין שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות אינו מהווה מעשה בית דין, משום שבמהלך הדיון בתביעה הקטנה לא הוצג תיק המשטרה, אשר קבע שהגורם לתאונה הוא נהג האוטובוס שלא עצר כדין לצד המדרכה, אלא עצר באלכסון.

התביעה הקטנה

12.  במסגרת הדיון בתסיעה הקטנה העידו בפני בית המשפט שלושת הנהגים אשר היו מעורבים בה.

13.  נהג האוטובוס הסביר במהלך הדיון שהתקיים בבית המשפט לתביעות קטנות, כי עצר את האוטובוס במפרץ כדי למנוע פגיעה בנוסעים שהמתינו בתחנת האוטובוס.

14.  הנתבע 1, העיד במהלך הדיון בתהיעה הקטנה, וטען כי האוטובוס עצר " מזמן לפני שהגענו. הוא ברח הרבה מהמפרץ הוא חסם את הכביש. אני בלמתי 100 מ' לפני" (עמ' 2 לפרוטוקול הדיון בת.ק. 5295-04-10). הנתבע 1 פירט כי כתוצאה מרטיבות ושמן בכביש התקשה לבלום את רכבו.